יום חמישי, 2 בפברואר 2012

יום שישי בבוקר

כבר בפוסט הקודם, חדי העין שביניכם  הבחינו בבעיה כואבת שהעליתי, בעיה שכבר דנתי בה (באריכות) בעבר, בעיה שהיא כפצע בלב האומה, בעיה שאין לה פתרון, בעיה חוזרת ונשנית, בעיה שמכה בנו פעם בשבוע...
ושם הבעיה הוא: יום שישי בבוקר.

עכשיו כולכם אומרים לעצמכם: "מה, היא כבר כתבה על זה, איך קשה לה לפזר את הילדים בבוקר (כי הם עושים לה בית ספר...זה למה...) היא כתבה על זה שהיא מפזרת את כולם ואז חוזרת עם התינוק הביתה כי אין לו גן, ואיזה מסכנה היא, ואיך קשה לה...אבל עכשיו כבר יש לו גן, אז מה היא רוצה? זאתי  גם כן?

זהו, שנכון, יש לתינוק גן, אבל בגן שלו יש סידור חדשני ונהדר, הגן עובד רק שלושה ימי שישי בחודש, ביום שישי הרביעי בחודש, הגן בחופש, והתינוק דבוק לסידורים של אמא ואבא שלו, מילא זה, אבל התינוק מגדיל ראש וטורח להיות חולה בכל יום שישי בו הגן עובד.
 דווקא ביום שישי בו אין גן, הילד בריא ונמרץ ביותר ותחביבו להשליך אוכל על העוברים ושבים בבתי קפה...(כאילו לא עברתי את כל זה כבר עם הפעוט...וגם אז כתבתי על זה...צרת מוחין שכמותי...).

וכך, בימי חמישי אחר הצהריים, אני הולכת להוציא את התינוק מהגן, מנשקת אותו לשלום ואז תמיד נראה לי שהילד טיפה חם..."סתם, זה שטויות, פשוט נורא חם בגן" אני אומרת לעצמי, תוקעת את התינוק (המייבב) בעגלה ורצה להוציא את אחיו מהגן שלו.
אחר צהריים שלם אני מספרת לעצמי סיפורים על זה שהילד לא חולה ולא מעלה חום וזה סתם נדמה לי, זה לא קורה באמת, הוא גם עייף, בגלל זה הוא בוכה לי על הידיים, זה הכל.

ואז מגיעה הבת שלי, שהיתה עסוקה בללכת לחברה או להזמין חברה אליה או לקבוע למחר איך היא הולכת לחברה, או שסתם בא לה להזמין כמה חברות בשבת בבוקר כשכולם רוצים לישון, מרימה את התינוק ואומרת לי: "אמא, את לא חושבת שהוא קצת חם?" ומיד באותו רגע כל הדאגות המוכחשות שלי מקבלות תוקף אמיתי ואני חוטפת את התינוק (המייבב), מוציאה סוף סוף את מודד החום ונוכחת שאכן, הילד חם.
זה קורה כמעט כל יום חמישי (שלמחרתו, כאמור, הגן עובד)
וכך בימי שישי בבוקר אני נוהגת לפזר את הילדים במסגרותיהם, לחזור הביתה עם התינוק, להעיר את בעלי העייף תמידית ולרוץ לרופאת הילדים, לשמוע שיש לו משהו "ויראלי" ולחזור הביתה.
ברוב המקרים לקראת יום ראשון הילד מתאושש וחוזר לגן ואז ביום חמישי אחר הצהריים מתחיל שוב כל סיפור ההכחשה עד שהבת שלי מאבחנת אותו ואני רצה לרופאה.

מצד אחד, זה מאוד מבאס, כי כל סוף שבוע אנחנו נמצאים עם ילד חולה אחד (לפחות, לפעמים הוא מדביק גם את אחים שלו והשבוע הוא הצליח להדביק אותי ואת אבא שלו...), מצד שני, הבת שלי עד לא מזמן התלבטה קשות בנוגע לעתידה האם עדיף לה להיות רופאה, או קופאית בסופר (היא חשבה שהקופאית לוקחת את כל הכסף שמשלמים לה בקופה לכיסה הפרטי ורק לאחר שיחת הבהרה היא  הבינה שאולי עדיף ללכת לכיוון רפואה), ומאחר והיא מראה כישורי אבחון יוצאים מן הכלל (השבוע היא אבחנה שהתינוק מורח את כל הנזלת שלו לכיוון העיניים ובאמת, הוא קם בשישי בבוקר עם דלקת עיניים בנוסף לשאר המחלות שלו, אני כרגיל טענתי שהוא עייף ולכן העין שלו קצת דבוקה) הקריירה הרפואית שלה הולכת ותופסת תאוצה.

אבל, ביום שישי לפני שלושה שבועות, חל מהפך (גבירותי ורבותי), מהפך שממש לא היינו מוכנים אליו, מהפך שהתכוננו אליו מאז חודש אוגוסט (שבו חל יום הולדתו של בעלי והוא קיבל תלוש לארוחת בוקר זוגית ובסך הכל חצי שנה ניסינו ללכת לבית קפה בשישי בבוקר ולא הצלחנו... ממש כלום זמן...), הצלחתי לקחת את כל הילדים למסגרותיהם  ולחזור לבדי הביתה. מיד התנפלתי על בעלי הישן (ואז הוא אמר לי: "מה, לא הולכים לקופת חולים? איך זה יכול להיות? מה כבר יש לעשות בשישי בבוקר חוץ מזה? כל העולם שלי מתערער...אני מרגיש שאין לי שום עוגן הגיוני, אני חייב לעשות ביקור קודם אצל הרופאת ילדים ואחר כך תקחי אותי לאן שאת רוצה...") ואז נסענו לנו למזכרת בתיה וישבנו בבית קפה חמוד וציורי וכל הזמן הסתכלנו על הפלאפון לראות אם כבר מתקשרים מהגן שנבוא וניקח את התינוק או לא (כי יכול להיות שהוא רק דחה את פרוץ המחלה בכמה שעות...) וטיילנו קצת במושבה וחזרנו לנו שמחים ומאושרים הביתה.

ומחר שוב יום שישי ודווקא יש לתינוק גן ואפילו הספקנו כולנו לסיים השבוע סבב ממש קשה של מחלות אז אולי יש תקווה קטנה שבבוקר, מי יודע, נוכל לדלג על הביקור השבועי אצל הרופאה (למרות שכשאני חושבת על זה, בטח היא נורא תתגעגע אלינו ותדאג, אולי בכל זאת ניתן קודם קפיצה קטנה אליה...) ואז אעיר כרגיל את בעלי (הידוע בשם "מר כדור שינה") ונצליח לעשות משהו...מי יודע....

וכעת, אפשר לעבור סוף סוף ליצירה.

גיסתי ילדה בת אחרי שלושה בנים.
ולכן הגיעה לה מתנת לידה מאוד ורודה ומקושטת.

אז דבר ראשון הכנתי לה בית קטן מלבד (קודם הכנתי אב-טיפוס שמיועד לפינת הילדים אצלנו בבית ואז הכנתי אחד עבורה עם שם הילדה "אלה" תפור על הגג).

ראיתי בתים חמודים כאלה באתר הזה ופשוט התאהבתי בהם (אבל אין הדרכה, נאלצתי לפענח לבד את אופן ההכנה), קצת קשה להבין את זה מהתמונה אבל בפועל הבתים די בונגילות ועלולים לרסק כל תינוק שירים אותם, אבל באמת, זאת כבר לא בעיה שלי....




אחר כך הכנתי גם בית עץ קטן לתליה על הקיר, עם מוטיביים ילדותיים וורדרדים בסגנון וינטג'י.


אחר כך הכנתי 3 בבושקות שאת פניהן הדפסתי על בד בעזרת מדפסת רגילה ותפרתי

מסתבר שזאת היתה טעות גדולה, בזמן שהבבושקות חיכו בסבלנות שאארוז אותן ביחד עם שאר המתנה ואשלח אותן כבר (זה טרם קרה לצערי גם נכון לזמן כתיבת שורות אלה...), התינוק התאהב לחלוטין בבושקה הקטנה, בכל פעם שהוא רואה אותה מיד הוא חוטף אותה ומדביק לה מלא מלא נשיקות מלאות רוק ורטובות לחלוטין. בגלל כל הפעילות הזאת קצת נמרחו לה הפנים ולכן נאלצתי להכין שלישיית בבושקות אחרת, שתהיה עמידה בפני תינוקות מאוהבים, הלכתי על בבושקות של טילדה עם פנים צבועות בצבע אקריליק (אבל אותן התינוק לא סובל ולא ניסה לנשק אף אחת מהן ולכן הן ראויות להכנס למתנת הלידה אבל אולי אף אחד לא יאהב אותן.....).
וכולן ביחד בתמונה קבוצתית טרום פרידה

אחר כך הכנתי גם נעלי לבד קטנות, ההדרכה שלהן מכאן
ושמיכת טלאים (כן, במקור זה היה צריך להיות שטיחון לאמבטיה שהכנתי בסדנה של אלין, אבל, נראה לכן? אצלי בבית הוא היה שורד בדיוק שתי דקות ולכן עבודת הטלאים נתפרה לשמיכת פיקה לבנה והפכה לשמיכה חמודה לתינוקת).
מצדה האחורי רשמתי את שם הילדה.


ותמונה קבוצתית של כל המתנה ביחד
(אולי באמת הגיע הזמן לארוז אותה כבר כמו בן אדם ולשלוח....)

תודה לכל מי שנכנס לבלוג
ולכל מי שבוחר גם להגיב
שיהיה לכולנו סוף שבוע חלומי ובריא
נשיקות,
מקופלת

73 תגובות:

tamari* אמר/ה...

וואי דורית, ראשית רק בריאות,
שנית- כל פוסט שלך מותיר אותי בתחושת איזה וונדר-וואמן את!
איזה יצירות מהממות!

נעמה מנור אמר/ה...

העבודות יפות מדוייקות, עדינות ומסקרנות, אך הכתיבה הרהוטה, מלאת ההומור הציני משהו.... הופכת פוסט זה למדליק במיוחד.

ורד והדס אמר/ה...

יצירות פאר !!! (שיוואוו....איך יש לך זמן...וכוח ??...) הבית במיוחד מקסים אבל הכל הכל הכל משגע.
קוראת את שיגרת שישי אצלכם וגם לי זה מזכיר...מאחלת לך שישי רגוע ונעים מחר.
השמש (כך הבטיחו) תאיר פניה. בריאות ושבת שלום.

מומין אמר/ה...

איזה מתנה משגעת!!!
מוזר... לא קיבלתי עדכון על הפוסט החדש הזה... למה ממדרים אותי???? למהההההההה??!?!?!

מצחיקה כהרגלך. מחזיקה אצבעות ומאחלת לך הצלחה היום אחה"צ.

אנונימי אמר/ה...

דורית אני כ״כ נהנית מכל רשומה ורשומה שלך! את פשוט נהדרת ומצחיקה. וגם מוכשרת.

שיהיה סופש מעולה (מחר יום שישי... מתחילים את הסופש בקופת חולים? :-D)

נטע

Ruthie Tzchory אמר/ה...

יקירתי, כמה חיוכים העלית על פניי, לדעתי זה כבר שווה את הכל. כתיבה שנונה, רהוטה וכ"כ מצחיקה. אני מבינה שמר מרפי לא פוסח גם עליכם.
לגבי מתנת הלידה.....אזלו המילים. מתנה משובחת עם מגוון תוצרים מהממים.
נשיקות וסופ"ש רגוע:)))

Olie אמר/ה...

דוריתי..אני מתה עלייך.פשוט ככה. את גאונה,חמודה ושנונה..ומוכשרת בטירוף..בטירוף.נשיקות ממני
יפעת

אנונימי אמר/ה...

איך שראיתי שיש פוסט חדש באתי. בדרך אמרתי לעצמי, רק 6 בבוקר, תצחקי בשקט שלא תעירי אףאחד... זה כמעט הצליח :-P חחחחחח
הבתים מקסימים. התאהבתי!
הבבושקות מטריפות, השמיכה מדהימה (שימוש מעולה בטלאים מהסדנא!) והבית הורוד מקסים ממש. קיצר, חבילת לידה שהייתי מוכנה לקבל בשמחה (רמז? אני? אמממממ... כן! חחחח) אפילו רק אחד מהדברים בחבילה הזו :)
וכמובן, רק בריאות לתינוק והמון הצלחה בלימודי הרפואה :-P
נשיקות, מירה

מלי ליאור אמר/ה...

תענוג צרוף לקרוא ולצחוק מכל פוסט שלך אוהבת את ההומור שלך מאד מאד ואת יצירותייך לא פחות

הניק זיקוקית תפוס אמר/ה...

איזו מתנה מושקעת ושימושית! ולך אני מאחלת סופ"ש נפלא ושפע בריאות לכוווולם!

Naama אמר/ה...

איזו מתנה נהדרת! באמת כדאי כבר לשלוח, לבת מצווה הנעליים הללו לא יתאימו... :-)

גם אני מאחרת, התחלתי לפני חודש ומשהו לסרוג כובע צמר (אמנם לא לפי שום מתכון וגם לא לפי תמונה ויש לו כמה תכונות יחודיות אבל עדיין, כובע לתינוק. לא סוודר למבוגר) לתינוקת שעוד לא נולדה. בינתיים היא נולדה ועוד מעט קיץ. מקווה שאסיים את הכובע בזמן (עם העבודה עליו אני מרחיבה אותו כי היא מזדקנת).

לי נולד לאחרונה בן אחרי שלוש בנות וקיבלתי את כל הבגדים עבורו מאמהות לבנים (ומי שקנתה לי בגדים חדשים במתנה בטח חשבה שאני לא רוצה להלביש לו צבעים חיים חו"ח) כך שגם לי חסר קצת ורוד בחיים. בגדי בנים זה שממה ויזואלית. מזל שקיבלנו אוברול דינוזאורים מגניב שיש בו קצת צהוב וכמובן, דינוזאורים ומזל שהזדקקנו למוצץ. קניתי ורוד.

בוליבלוג אמר/ה...

השארת אותי פעורת פה!!!! שווה ללדת קרוב אלייך:-)))))))


אלוהים נמצא בפרטים הקטנים, ואת לצידו!!:-)


איזה יופי:-)צבעוניות:-)דיוק!

ואו

דנא אמר/ה...

רגע רגע זה קשה לכתוב תגובה כששוכבים מעולפים על הגב...(מזל שיש שטיח במשרד...) איזה דברים שווים תפרת!!!!! מתיקות ורודה ומרוכזת! פתרתלי אחת ולתמיד את שאלת הבית (מעץ) תמיד תהיתי איך הוא יראה ורוד ולא היה לי אומץ. ואני מתגעגעת! ולא איכפת לי לשבת בבית קפה עם תינוק חולה בתנאי שגם את באה!נשיקות!

קנאית שכמוני... אמר/ה...

גם אני ילדתי בת אחרי שלושה בנים ובאסה אף אחד לא הכין לי מתנה כזו):. את אלופה!! מצחיקה וחמודה!

קשת זאבי אמר/ה...

כהרגלך- את משעשעת ומצחיק הגם כשאת מתארת מצבים לא נעימים :-)
והעבודות שלך מטריפות!!!
מזל טוב להולדת אלה!

רחלי גזית אמר/ה...

אוי דורית, מקווה שיום חמישי שעה 16:00 וכולם עדיין בריאים (-:
הבבושקות מקסימות כולן, אבל אני חייבת לציין שלתינוק בהחלט יש טעם טוב כי הוא בחר את הכי יפה.
ואיך, איך למען השם את עוד מספיקה ליצור אחרי כל זה??!!!

ענת אמר/ה...

וואו מתנות מקסימות
אני מעריצה אותך- בית עם ארבעה ילדים שיותר מאחד מהם חולה ואת עוד מוצאת כוחות ליצור, ולכתוב בכזאת רהיטות-את ללא ספק ה-role model החדשה שלי
פוסט משובח ופורה ביותר!

יותר מסתם יעל אמר/ה...

Wow!!! איזה הספק. הבתים מהממים. וגם בית העץ המיניאטורי מקסים. וכל הסיפור על יום שישי בבוקר - מאוד מבינה אותך. אצלי מחר (שישי) בוקר יש בשמונה פעילות אצל הגדטלה ובתשע אצל הקטנה. בעשר בטח נסיים. וברבע לשתיים עשרה הבית ספר מסתיים. כן, כן. עף לו יום שישי גםצפה (:

מיכלי אמר/ה...

אני רוצה לגור בבית שתפרת לאלה. אני מספיק קטנה בשביל להכנס, נראה לי...
שיהיה סופ"ש נטול רופאים ועתיר "לעשות משהואים" :)

Big Mook Craft אמר/ה...

יקירתי שיהיה יום שיש נפלא ובכלל סופש טוב ! מקוה שכל המחלות מאחריכם ו שתצליחי ליצור הרבה כי כל מה שאת עושה פשוט נפלא מאד כיף שחלקת איתנו

אילאיל אמר/ה...

אני אתחיל מהסוף...
מי קיבל את המתנה הזו????!!!!
ואח"כ אשאל...
מאיפה הזמן לכל הרוחות?
ובסוף אומר, כן, כן גם אצלינו...
רק בלי הגן או המאבחנת הצעירה :)

נשיקות

Anna אמר/ה...

תענוג צרוף, הכתיבה מצחיקה והיצירה מתוקה. כבר אמרו כאן wonder woman?

נחמה שור-סודות מחדר התפירה אמר/ה...

אני תמיד נהנית לקרוא את הרשומות שלך.
אבל איזו השקעה, חבילת מתנות כזאת מדהימה. כיף למקבלת.

Ayelet K.m אמר/ה...

שישי בבוקר, השעה 8:35 אני מקבלת במייל קישור לפוסט שלך ולא מפסיקה לצחוק ולהזדהות בו זמנית- תענוג צרוף!!!!
העבודות שלך כרגיל מקסימות ומלאת מתיקות!
שבת שלום!
איילת

נעמה אמר/ה...

העבודות שלך מקסימות! מאיפה הבית עץ המקסים?!

נעמה אמר/ה...

העבודות שלך מקסימות! מאיפה הבית עץ המקסים?!

רויטל וייס אמר/ה...

בריאות בריאות בריאות!!!
גם אצלנו אין שישי לפיצי, וגם הוא חוגג עם מחלות בבית! סיוט!! אין לי מילה אחרת לתאר את זה.
כרגיל אוהבת את הפוסטים שלך, מזדהה איתם לגמרי.
והמתנה....אוף למה אני לא גיסתך???
הכל מושקע ויפייפה.
ובואי כבר !!!

יפעת אמר/ה...

רק תהיתי לעצמי, איך מתקבלים להיות הגיסה שלך....?

נוכחת לפעמים אמר/ה...

וואהי וואהי.
כמה דברים מקסימים!
איזה כיף ואיזה יופי!

לימוריתה אמר/ה...

הפוסטים שלך זה עונג צרוף של צחוק מתגלגל ותוצרים מדהימים.
מאחלת רק בריאות!
סופ"ש נפלא
לימור

Hadarling אמר/ה...

וואוווו!!! אין לי מילים על המתנה המהממת,
מפנקת, מרהיבה, מושקעת, מדהימה שהכנת!!! טוב בעצם יש לי עוד כמה מילים :)
באמת זו אחת המתנות המקסימות שראיתי, עם כ"כ הרבה מחשבה, עדינות, צבעוניות, חן, פשוט מתנה מושלמת!!! כל מתנה עומדת בפני עצמה אבל הקומבינציה של הביחד נתנה ממש אפקט WOW!

נחמה שחורי אמר/ה...

שילוב מנצח של "לחם" (העבודות שלך) ו"שעשועים".(הסיפורים)- עונג שבת אמיתי!!!

הגריטה-hagar am אמר/ה...

העבודות נפלאות וזה כזה כיף להכין בתי לבד, נכון?
הבבושקות מתוקות, ואני מאחלת לכם הרבה שעות של שישי בבוקר בבית קפה :-)

קואלה22 אמר/ה...

מקווה שעבר עליכם בוקר שישי שמשי בריא וכיפי!
המתנה הזו פשוט אליפות היסטרית!!! איזה כיף לגיסתך! :-)

חתולי8 אמר/ה...

היית בקופ"ח היום? אני מקווה שלא!!
פוסט מצחיק ונפלא כהרגלך. והיצירות שלך...הרסת אותי עם היופי הזה. איך את מספיקה את כל זה...איך? את משהו מיוחד את!!!!!

פרח46 אמר/ה...

דורית,

המתנות נהדרות, אחת אחת.
וכרגיל את מספרת את קורות ביתך בצורה נהדרת .

הפיה לולית אמר/ה...

איזה כיף לקרוא, התגעגעתי:)
המתנות מהמממות, מושקעות וכל כך הרבה מהן.
אפשר להבין את התינוק שהתאהב בבושקה.
בריאות!

Dafi אמר/ה...

כל זה מתנה לתינוקת אחת? זה מספיק לכל מחלקת יולדות. המתנות מקסימות אחת אחת. ככה זה שהילד לא חולה בשבת, מספיקים יותר(:

אלה אמר/ה...

הי מקופלת כל פעם לקרוא אותך זה תענוג ומצחיק בטירוף, ואיך את מספיקה את כל זה???מתי??

אפרתי אמר/ה...

מקופלת - את כל כך מצחיקה!! והבבושקות מתוקות, מזל שהמכונת תפירה עמוק בבויידעם...
(גם אני חיה עם מר כדור שינה!!)
מאד אוהבת את הבלוג שלך, ומחכה לפוסט הבא!!

טושטוש אמר/ה...

אני כל כך נהנת לקרוא את הרשומות שלך:)
גורם לי לחשוב איך יראה העתיד שלי עם התינוקת (שעכשיו היא רק בת 3וחצי חודשים) ואם לא לשלוח אותה לגן שיש בו יום שישי זה רעיון טוב :-)

הבתים מקסימים, ואני רוצה לעשות גם כאלו נעליים מתוקות (בעלי שכנע אותי שלקנות נעלי תינוקות לא שימושיות בעליל ב 50 ש"ח זה מיותר, במיוחד שהיא לא ממש הולכת :-) )

Iris Ma אמר/ה...

כל פוסט שלך זה תמיד תענוג!
הסיפורים והיצירות לקינוח
ואיזה קינוח טעים הכנת להפעם...

שולי אמר/ה...

אני מכורה לכתיבה שלך, לתאורים הקורעי צחוק שלך ועל הסיטואציות הכל כך מצחיקות שמשפחתך נקלעת אליהן.
ונדהמת מכמות ורמת היצירה שלך בכל פעם מחדש.
ו....העיקר הבריאות
שיהיה שבוע נפלא
שולי

MISSPETEL אמר/ה...

רגע, גם לקטנה שלי קוראים אלה, ומכיוון שהיא נולדה אחרי בן אחד ולא שלושה (ובקצב הזה אולי גם לא יהיו לה עוד אחים)(או גם אחיות) - אנחנו נסתפק רק במתנה אחת.
בחרנו את הבית. צאי לדרך ;-)

עינת אמר/ה...

איזה כיף לקרוא על הבוקר את הפוסט המשעשע והצבעוני!!
מכירה את ההרגשה של יום חמישי לקראת שישי ושמחה שהצלחת להתנפל על ההוא עם כדורי השינה ושנהניתם!!!

Colargolet אמר/ה...

המתנות שתפרת מדהימות ביופיין (ואני תוהה - מאיפה, לעזאזל, יש לך זמן גם ליצור וגם להשאר מצחיקה?)
תמשיכי ככה ;-)

ענבל אמר/ה...

סוף סוף רשומה חדשה :)
מצחיק משובח ומעורר הזדהות כרגיל
והמתנה ממש יפהפיה, שווה ללדת בת בשביל זה

אמא ברשת אמר/ה...

טוב, אני ממש סקרנית לדעת מה קרה בסופו של דבר ביום שישי האחרון...אולי תנסי להגיד לו ביום חמישי שמחר שוב יום חמישי? אולי זה פשוט פסיכוסומטי? :)

יעל יניב אמר/ה...

הארנב של אנרג'ייזר קטן לידך.....
איזה הספקים (כל "אחר כך" שלך השאיר אותי יותר נפעמת)

רק בריאות (כי ליופי את דואגת ממילא)

סאלי קוגן אמר/ה...

וואו ! כמה דברים הכנת ! אני לא יודעת מאיפה להתחיל ... : ) הכל מהמם ! חולה על הבבושקות ! מקסימות ! והבית מלב - וואו !!! אין מילים , מקסים , מהמם ... מתנה ענקית ונהדרת : ) אה, גם השמיכה- מדהימה !

לימורוש אמר/ה...

איזה הספק מדהים! הבבושקות מדהימות, פלא שהילד התאהב?! הבתים מאלפים ובכלל איזו מתנת לידה מקסימה! לגבי הקטנצ'יק, אני מאחלת רק בריאות, וזה ידוע שבשנה הראשונה במעון/מטפלת הילדים יותר חולים. אולי תחזקי קצת את המערכת החיסונית באופן טבעי?

אלינה אמר/ה...

יואו!!! איזו מתנה מ-ק-ס-י-מ-ה-!!
הייתי ממש שמחה לקבל כזו, ולכן אני חושבת שגיסתך ממש ברת מזל בקטע הזה. ושיהיה לה גם מזל טוב לרגל הולדת הבת, אחרי 3 בנים (לא הייתי מתנגדת לכך בעצמי.. יש לי שלושה בנים)
וכרגיל, את כותבת מדהימה שפשוט כיף לקרוא אותה, ואולי פעם גם תוציאי לאור ספר.. לדעתי, ההצלחה שלו מובטחת.
ביי ביי

אנונימי אמר/ה...

אשמח לקבל הדרכה לבית התלוי

artoholic rabbit אמר/ה...

אנל'א יודעת, כל מה שיוצא לי מהפה כשאני קוראת אותך אלו מילמולי חיבה: אני מתה עליך! את הורסת אותי מצחוק. ואת אלופה על התוצרים המגניבים!
כוסאמו השישיים האבודים האלה (ליבי איתך)

Tamar אמר/ה...

צחקתי כל-כך (כרגיל).
גם אני מכירה היטב את הקטע שבו אני מרגישה שהוא חמים ויודעת בדיוק מה הולך לקרות אבל מדחיקה, ובגדול. אם לא נדחיק, איך נצליח? נחיה בחרדות? לא ולא. לדוגמה, השבוע יצאנו, בערב, אני ושיחיה לצידי, לראשונה מזה עשור. (ולא, אני לא מגזימה). אז כמובן שהשטן הקטן הרגיש חמים אבל התעלמתי באלגנטיות.
כשחזרנו הוא כבר חיכה ער, למעלה, תוך שהוא פוקד על הבייביסיטר החמודה שלא לעלות אליו. כי הוא מחכה רק לנו. עם חום, כמובן. מפה התחיל מחזור של חום רצוף (סבבים של אקמולי כל 5 שעות) עד יום ראשון בבוקר. עכשיו, לי היו תכניות, לסוע לסופשבוע לסבא וסבתא בקיבוץ. והשטן מת עליהם. אז למרות שהוא חולה, ארזתי את כולנו ונסענו לקיבוץ. ושם הוא באמת מאוד נהנה, (כפוף לחום ואקמולי כל 5 שעות), למרות שלי היה קצת קשה (הוא לא ישן שם כל-כך טוב). לסיכום, בדרך הביתה, תוך שאני מקללת את הרגע שבו החלטתי לקחת אותו חולה לסופ"ש אצל סבא וסבתא, הוא ביקש לסוע אליהם שוב. חינני שכמותו.
המתנה שהכנת לגיסתך היא פשוט מקסימה!!! כל פעם אני מתעלפת מיכולת היצירה שלך, וגם מיכולת הביצוע. מאוד מרשים. במיוחד אם לוקחים בחשבון את הזמן הפנוי שיש לך ליצור (אפס).
ובמאמר מוסגר: נעמה היא סורגת בחסד. אני ממליצה לך בחום לחכות שהילוד הנוכחי יגדל קצת, ולהציע לה החלפות..
ראי את זה: http://naama.avramzon.net/2011-09-hooked/
נשיקות.

Little Wheel אמר/ה...

מקסיםםםם!! הבתים והבבושקות פשוט אליפות!!!

ציפי לוין אמר/ה...

דורית את מהממת! עושה חשק ללדת ילדה! זה עוזר שלאחותי קוראים אלה?? הכל מהממם, הבתים,הבבושקות, השמיכה, התינוק, הכל! ישר כוח על הסבלנות של ימי השישי המוטרפים. מכירה את זה-לפני טיול הסקי האחרון תומר שבר אצבע ... אבל הכל עובר! שיהיו לך ימי שישי מקסימים ומליון בריאות!

אנונימי אמר/ה...

דורית....
איזה כיף לקרוא את הפוסטים שלך....
וכשאת מצ'פרת אותנו גם במעשה ידייך אז בכלל אנו מרגישות ברות מזל!!!

רק בריאות!!!!!

ליטל

freelancer אמר/ה...
תגובה זו הוסרה על ידי מנהל המערכת.
פיתוח תוכנה; אמר/ה...
תגובה זו הוסרה על ידי מנהל המערכת.
פיתוח תוכנה אמר/ה...
תגובה זו הוסרה על ידי מנהל המערכת.
אלינה אמר/ה...

היי
כבר הגבתי על הבלוג הנוכחי, ועל המתנה המדהימה שהכנת.. ועכשיו רציתי לבקש, אם תוכלי, להתייחס לפורים שממש מגיע בקרוב, ואני צריכה לחפש (בתחפושת, כן) תינוק בן שנה, ואולי יש לך רעיונות להכנת תחפושת בעבודת יד, כי אני ממש לא אוהבת את כל הקנויות שנראות אותו הדבר.
תודה מראש!!

Tamar אמר/ה...

מעיון חוזר בפוסט, הגעתי למסקנה שאת מחוננת. ללא ספק.

פרילנסרים אמר/ה...
תגובה זו הוסרה על ידי מנהל המערכת.
מיקור חוץ אמר/ה...
תגובה זו הוסרה על ידי מנהל המערכת.
עדי אמר/ה...

לפני שאני שוכחת - זו מתנה מקסימה וגדולה. איזה כיף להיות גיסתך.
שנית - אני מזדהה מאוד עם פוסטך אך מייד כמובן טוענת שאני מסכנה יותר. היו לנו יומיים של שלג יפהפה, ואז הכל קפא על הכבישים ונותרתי בלי דרך לנהוג לגן. אני אומר את זה לאט כדי שיהיה ברור: שבועיים. בלי. גן.
הגננת סימסה לי שיש הורים שהצליחו להגיע עם הילדים אבל עניתי לה שנולדתי במדבר ואני לא יודעת לנהוג על קרח אבל עוד קצת זמן יהפוך אותי למספיק נואשת ונגיע.
מובן מאליו שבשבועיים האלה פקדו אותנו גם צינון ודלקת אוזניים לקטן. בואי נאמר שרופאת הילדים ואני הסתמסנו כל יום.
אלה גם ההסברים שלי למה בכלל לא הגעתי למחשב ורק עכשיו אני נהנית מהפוסט שלך!

ליטל אמר/ה...

את כותבת מעט מידיי!!אני כל כך נהנת מהבלוג שלך.תמשיכי.(מעוד אמא ששורדת את החורף)

שרון רוכמן אמר/ה...

כל מה שעשית מדהים לגמרי!
מתענגת מהכתיבה שלך!

פיתוח תוכנה אמר/ה...
תגובה זו הוסרה על ידי מנהל המערכת.
עדנה אמר/ה...

מקסים!!! מאחלת לך עוד המון ימים של יצירה והומור עצמי!!! חג שמח (ואל תשכחי לדווח על אירועי ליל הסדר?! אני כבר מחכה...)

Illustraidee אמר/ה...

I love your works. You are talented! See you soon,,

משה עובדיה- אטרקציות לאירועים אמר/ה...

דורית, נתחיל עם העובדה שאני מאחלת לך רק בריאות.
את פשוט וונדר וואמן, קשה לי להאמין שאת לא עובדת בהפקות אירועים וכדומה ומשקיעה את זמנך רק בעיצוב החדר של ביתך.
את בקלות יכולה לעצמב אירועים.

אמא יוצרת אמר/ה...

באיחור של כמעט שנתיים מצאתי את הפוסט הזה ואותך והתאהבתי.
בכתיבה, ביצירה, בהשקעה.
תודה על ההשראה.
בחירת הבדים שלך משגעת! מאיפה מצאת כל כך הרבה דוגמאות יפות כל כך??
לא, באמת...מאיפה? אני אוהבת שמיכות טלאים או טלאים בכלל (בין השאר) והייתי שמחה להניח ידד על כמה דוגמאות מלבבות כאלה..
נתראה בשמחות (ובפוסטים נוספים)
עינת